כשזוג מתכוננים לקראת החתונה, עומדים בפניהם כל מיני אפשרויות שונות ומשונות, והדבר תלוי כמובן ברמת העדיפויות. ישנם אנשים שירצו קודם כל אולם שיכיל מספר רב של אנשים, ובנוסף מקום מרשים כדוגמת גן אירועים וכדומה, ומאידך, יש שירצו "לחסוך" את העלויות ולקיים חתונה צנועה יותר וכו'.
כמו כן, שעומדים בשלב החלטה על תזמורת וזמר שינעימו את הערב זה גם עובד כך. ישנם אנשים שראשית כל יזמינו את כל מה שמסביב, צלם, אולם, תפאורה, עיצוב וכו', מה שיצא שעדיפות התזמורת תהיינה פחות רלוונטית לאותם רגעים, "יהיה טוב" יאמרו לך (אף שבועיים לפניי החתונה). אמנם, יש כאלה כשילכו לסגור על אולם, יהיו בו בזמן עם מתווך בטלפון בשביל לדעת בבירור שדני אבידני לא תפוס באותו ערב. ולמען האמת, אני מאותם אנשים.

זכרוני רץ כשלש שנים אחורנית ביעף, כיומיים אחר סגירת הווארט, הלכנו לראות את אולמי "קונקורד" (שאז היה רק בשלבי בניה, סיכון מעניין למען האמת), היינו בו בזמן עם אחד המתווכים הללו ושימרתי את דני אבידני ליום חתונתי. למה? פשוט מאוד, אחרי אין ספור חתונות בהם נוכחתי, החלטתי, שדני אבידני, מלבד המקצועיות והטכניקה הכובשת שלו לכל שיר, הוא אף ניחן בכושר אינטנסיבי לא למנוע מאחד הנוכחים להתעייף (כמובן שישנם עוד רבים וטובים, לכל אחד הכבוד והערצה, רק שאני אישית הייתי סגור כבר זמן רב על משהו מסויים).

ובטוחני שלא לחינם, במיוחד שאיני אוהב מקריות (מקרה=רק מהשם), בחתונת אחי שהתחתן לפני כחודש, הנעים דני אבידני את הערב, ובו גיליתי חד משמעית, שכל הכתוב כאן אמת לחלוטין, ומאומת מבלי צל של ספק.
"התגלות", כך שמו של אלבום ביכוריו של זמר החתונות נמואל הרוש, שעל העיבודים אחראי דני אבידני ותזמורתו, וכל כך שמחתי סוף סוף לשמוע את ההתבטאות של דני גם באולפנים, עולם לכאורה שונה מקלידן אירועים, לדוגמא: סגנון הנגינה, שבאולפן צריכים להיות יותר שומרניים וכדומה.

מהאלבום הנזכר יצאתי עם המון תובנות, כמו שכתבתי, והשירים אשר תפסו את אזניי באלבום הם: "אודך" - פתיחה קצבית מעניינת. "קול דודי" - קאבר לאחד הניגונים האהובים עלי של רבי שניאור זלמן - בעל התניא זצ"ל, עיבוד אדיר. "שהשלום שלו" - יצא כסינגל, המון מחשבה בתוכן העיבוד המהנה, פה כינור, שם סטרינג, נגיעות של כלים שונים ומעברים בלתי נשכחים בתופים (אבי אבידני). "י'א ניסן" - מחרוזת אשר לפי מה שכתוב, בתאריך זה נאספים אנשי חב"ד ובוחרים לחן חדש. "ניגון לר' שלום חריטונוב" - בלדה מרגשת ומעצימה. "ויבחר בדוד" ו-"ניגוני הרבי".

לסיכום, אני חושב שקצת הבהרתי את דעתי בעניין האלבום, וכל הכבוד על היוזמה מבורכת להוציא לאור עוד שירים וניגונים של חב"ד לאור, במיוחד אחרי ההצלחה הגדולה של האלבום "ניגוני בעל התניא". יישר כוח גדול!




תגיות: דני אבידני, נמאול הרוש, התגלות, ביקורת, אלבום, איתי סיטבון
נמואל הרוש - התגלותאיתי סיטבון