בס"ד
מישהו פעם שאל אותי "איזה סגנון קול אתה אוהב?", אחרי מחשבה קצרה עניתי לו "גוון קול מעניין ומיוחד זה משהו שחשוב בעבורי, כל השאר זה בונוס". למען האמת, יש זמרים שקיבלו את הגוון הנכון אך לא יודעים כיצד לעבוד איתו נכון, יש כאלה שיודעים איך לעבוד עם הקול אבל לא ניחנו בגוון קול כזה. אם הייתם שואלים אותי מה אתה אומר על הקול של יידל? הייתי כמובן עונה "זה סגנון הקול שאני באמת אוהב".
אסביר את עצמי: מצד אחד בשירים הקצביים הוא משחק עם הקול שלו בצורה נפלאה ולפעמים קצת הומוריסטית, ובשקטים פשוט לא שמים לב שזה אותו זמר, בעל קול מרגש ונוגע. נקודה נוספת, אין לו איזה סגנון מוזיקה מסוים - הוא שר את הכל מהכל, והכל נשמע טוב. זה יידל.
אחרי כמה אלבומים מוצלחים, יוצא בימים אלו אלבום נוסף ומעניין שלו "א ווערדיגער איד" שמו, בתרגום חופשי - "יהודי ראוי", הכולל 13 רצועות, אחת מהם בעצם לא ממש נחשבת (פתיחה לשיר האחרון "שקול"). כמו ברוב האלבומים החסידיים, המילים - רובן מן המקורות, למעט שירים בודדים ("א ווערדיגער איד", "שערי דמעות" חלקו באידיש, ושיר הקאנטרי המעניין באנגלית "Soon").
יש לציין, שבשמיעה ראשונה של האלבום (שמיעה ראשונה משמעותה גם לשמוע חצי שיר ולהעבירו), לא ממש התחברתי. הסיבה שנראתה לי, היא שחשבתי על אלבומו הקודם - "לב אחד" שהיה סוג של יצירת מופת בזמנו, ומה שנותר ליידל זה לעלות ברמה ולא לפחות. אך לאחר כמה פעמים בהם שמעתי וניסיתי להתחבר, נראה שטעיתי, ולא לקח הרבה זמן עד שפיזמתי יום שלם כמה משיריו.
על האלבום אחראים אנשי מוזיקה רבים. בין המעבדים אפשר למצוא את דודי קאליש, אלי לאופר, משה לאופר, אלי לישינסקי, מונה רוזנבלום, אהרון רזאל ואפילו מ.ב.ד. ועל הנגנים ניתן לראות את סינגולדה, אשר פדי, אבי אבידני - והרשימה עוד ארוכה...
האלבום נפתח עם שיר מאוד מעניין "מלאים זיו" שהלחין ברוך שלום בלסופסקי, שיר פופ עדין שעליו נאמר "זה הז'אנר המיוחד שיידל יודע לספק". לאחר מכן עובר לשיר "עננו" בו מתארח יוצר השיר הזמר יצחק פוקס בעיבודו משה לאופר, שיר אלטרנטיבי שקט ומרגיע.
שירים נוספים שתפסו את אזניי הם: "בר יוחאי" - שיר דאנס-חסידי נחמד שהלחין לייזר קאליש (מי זה..? אבל על העיבוד אחראי דודי קאליש - שיר בדיוק בסגנון האהוב עליו). "שיר למעלות" - בלדה מעניינת מאוד, מרגישים שהזמר יודע לגעת בלב, קרדיט נוסף לזכות שי בכר על ליווי הפסנתר. שיר הנושא - "א ווערדיגער איד" - עיבוד גאוני של מונה, חבל שאני עדיין לא יודע אידיש - לו ידעתי הייתי מבין למה התכוון ליפא במילים... "הנשמה לך" - שיר וואלס מרגש ונוגע... (מישהו שר איתו את השיר, אולי מ.ב.ד אבל לא בטוח). "ובאותו זמן" - לחן של מ.ב.ד ומונה המעבד, שיר קצבי מאוד ומקפיץ, אולי להיט החתונות הבא? ימים יגידו..., "שערי דמעה" - לחן של מלך הבלדות החסידיות (לפחות לטעמי) - פינקי וובר, והיד המסיימת היא של מונה על העיבוד. "שוש אשיש" - דואט עם אהרון רזאל, שגם השתתף באלבומו הקודם של יידל, שיר טיפוסי של רזאל. "Soon" - לחן ועיבוד של רזאל גם כן, באמת שאהבתי מאוד! שיר קאנטרי נהדר, רק היה חסר לי את הכובע בוקרים של זמרי הקאנטרי, והכל היה מושלם... שימו לב טוב למפוחית בשיר. האחרון "שקול" - סיומת קצבית ומעולה.
לסיכום, אם מישהו מחפש אלבום שכולו מקפיץ ורועש - פחות ייהנה, אך אתה מחפש משהו 'אחר', הכולל את הכל - "א ווערדיגער איד" - זאת התשובה!
תגיות: דודי קאליש, אלי לאופר, משה לאופר, אלי לישינסקי, מ.ב.ד, אבי סינגולדה, אשר פדי, אבי אבידני, ברוך שלום בלסופסקי, יידל ורדיגר, מרדכי בן דוד, אהרון רזאל, פינקי וובר, מונה רוזנבלום, ליפא שמעלצר, יצחק פוקס, לייזר קאליש, שי בכר, ביקורת מוזיקה, שיא מיוזיק, א ווערדיגער איד, יהודי ראוי, איתי סיטבון
יידל ורדיגר - יהודי ראויאיתי סיטבון