ידוע מאמרם של חז"ל "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות". במוזיקה זה מתבטא בפן קצת אחר שנקרא "על טעם וריח - אין מה להתווכח", ואני אסביר. כל אומן יש לו ז'אנר בו הוא מתמקצע ובו הוא בונה את הקריירה, אמנם בכל ז'אנר יש בו גם מיני תתי-קטגוריות, ולכל אומן יש לו סגנון מסוים מאוד דק, בלחנים, בשירה וכו'.

כששמעתי לראשונה את אלבום ביכוריו של האומן ברוך שלום בלסופסקי, התמיהה הראשונה שעלתה במוחי היתה שהסגנון ממש מזכיר את הסגנון האהוב והמוכר של יידל ורדיגר, שמזה שנים לא זע ולא נע מסגנונו הייחודי (על אף שהשם עדיין עונה לז'אנר "חסידי"), ותמיהה זו גרמה לי מיד לגשת לעטיפת האלבום ולבדוק את פשר העניין, ולהפתעתי, שמתי לב שבאמת יידל זה שהפיק את האלבום המשובח הזה.

האלבום המדובר מכיל 10 רצועות מיוחדות, אשר כמעט כולם הולחנו ע"י ברוך שלום, אומן שגרם לי סוף סוף לשמוע משהו חדיש ומיוחד. על הפקת האלבום כמו שאמרנו לקח יידל ורדיגר את הפיקוד, ובין המלחינים, המעבדים ואנשי המקצוע ניתן למצוא את ליפא שמלצער, אבי סינגולדה, אלי לישנסקי, אבי אבידני, אריק כהן, יואלי דיקמן ועוד...

יש המון מה לקחת מהאלבום הנפלא הזה, וברצוני לשתף אתכם את שאהבה נפשי: "בשבילי" - גם שיר הנושא, שיר פופ גימיקי, מעובד היטב. "א גוטע וואך" - מזכיר איזה שהוא שיר משנות התשעים. סגנון פופ. "תפילה למשה" - בלדה יפה. "לא ימלט" - לדעתי, קשה קצת להכליל, הפתעת האלבום. "Time in my life" - מעניין, נשמע כמו איזה שיר עכשווי שמככב במצעד הבינלאומי. "Screaming" - טוב נו, מילים של ליפא, כל השאר בונוס. "שמועסן" - גם מילים של ליפא, ביידיש, מארח בו את זאבי פריד. והשיר האחרון שגרם לי ללחוץ שוב על לחצן הפלאי "ויכולו", סגנון פופ, המילים מתוך תפילת ערב שבת קודש. סיום מושלם (פתר לי 'קושיא' שהיתה לי, מדוע שמים שיר כ"כ נפלא בסוף? ונראה לתרץ כמו שכתבתי, כדי שתלחצו שוב על הפלאיי).

לסיכום, מדובר, לדעתי, באחד האלבומים היפים ביותר שנשמעו לאחרונה, האזנה עריבה.

תגיות: ברוך שלום בלסופסקי, בשבילי נברא העולם, יידל ורדיגר, אלבום, ביקורת, שיא מיוזיק, איתי סיטבון
ברוך שלום בלסופסקי - בשבילי נברא העולםאיתי סיטבון