ובכן, לא פעם יצא לנו לשמוע 'קאברים' (גרסת כיסוי בלע"ז) של שירים. התחום הזה עלול להיות מצד אחד נרגש מאוד ומעניין, ומאידך קצת משעמם. הדבר בדרך כלל תלוי מיהו המבצע, מה חידשו בו, ועד כמה יהיה אטרקטיבי בכדי שנבוא לשמוע אותו על פני הביצוע המקורי. לפעמים תשמע שיר מקפיץ בעליל לפתע בגירסא אקוסטית ושקטה, ומאידך אף הפוך, ולעיתים את אותו המקצב פחות או יותר רק עם הוספה מסויימת בנגיעות השיר וכדומה. אם תשאלו אותי, אני מאוד מאוהב בתחום.

אז, איך כל זה קשור לאלבום הרביעי (ואף הקודמים) של 'צמאה'? כמובן שהתשובה היא פשוטה מאוד. במבט ראשוני בעטיפת האלבום/ים תמצאו שירים שכל בר-נש מכיר ומבחין ישירות איך הם עשויים, לאן הם משוייכים, מה מקצבם ועוד. רק מה, שזה ממש לא.

הפרוייקט 'צמאה' מכיל אמנם שירים שכולנו מכירים, אבל דבר יחודי להפליא יש בו, והוא: שהביאו לבמה הזאת אמנים מכל המגזרים ומכל הסוגים, בעלי מוניטין גבוה, וזה רק הדבר הקטן. הדבר היותר גדול הוא, שהם לא רק שרים אותם 'כמצות אנשים מלומדה', אלא על פי הכללים שאופיינו אליהם והסגנון המוזיקה היחודי שכל אומן נולד אליו, וניתן פירוט קטנטן.

לדוגמא, באלבום הקודם היו לא מעט שירים שנתנו את הטון בזה. א) "קרני רשעים אגדע" של אריאל זילבר. השיר המקורי הוא בעל אופי מאוד מרומם ומרגש, בלדה כזאת... כאן, נכנס זילבר לנעליים של עצמו וביצע אותו באופי הקופצני והנלהב שזכה לו. ב) בך ה' חסיתי – עמיר בניון, המכנה המשותף בין המקורי לקאבר הוא המקצב, אולם סגנון השירה אליו זכה בניון הוא מבצעו בנגיעות האהובות שלו. ג) בך בטחו אבותינו-שולי רנד. איך אפשר שלא להבחין בסגנון שלו. וכהנה רבות.

אז אחרי הקדמה גדולה זו לא אצטרך מדי להעמיק מה עולה בתוך האלבום הרביעי בסדרה, הביצועים בו אינם עוד קאברים מהמוכרים לנו, אלא כמעט והייתי קורא עליהם לחנים חדשים. באלבום הנ"ל הגיעו אמנים נוספים שנתנו בהם את חותמם, כגון נתן גושן, שביצע את 'כי הנה כחומר' בהגשה נלהבת ומסורה. קובי אוז(ן) שביצע את "אשרינו", הרגשתי כאילו הוא כתב אותו בדיוק כמו שעשה עם "אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון" ודומיו. אברהם פריד, שביצע את "על הסלע הך", ועוד.

מה שנותר לי לומר שאסור להסתכל בקנקן (העטיפה במקרה שלנו) ולומר "אני כבר מכיר את כל השירים הללו, מה כבר אפשר לחדש?", אלא אדרבה, האלבום מכיל בתוכו שירים 'כמעט' חדשים, לחנים 'כמעט' חדשים ומודרניים, ביצועים מדהימים בדיוק כמו האלבומים הקודמים. תודה רבה למפיקים שנתן להם ה' כח וחיל לעשות מלאכה כ"כ מושקעת ואדירה, לא כל יום אנו מוצאים אלבומים כאלו, יישר כוח!

תגיות: צמאה 4, אברהם פריד, עידן חביב, אריאל זילבר, איתי סיטבון, חב"ד, נתן גושן, קובי אוז, קובי אפללו, אמיר דדון, יונתן רזאל, אביתר בנאי, ישי ריבו, שלמה גרוניך, עקיבא, שי צברי
אמנים שונים - צמאה 4איתי סיטבון