ישנם כמה דברים שמפאת גודל חשיבותם אנו נמנעים מלעשותם, ואם כבר עושים, זה ממש לא כמו שזה אמור להיות. אפשר לתת דוגמאות רבות, אבל דוגמא שעלתה במחשבתי תוך כדי כתיבת שורות אלו, זה ההתבודדות (עיין מסילת ישרים), שמשמעותה כ"כ רב, ובאמצעותה ניתן להשיג דברים לרוב עד אין שיעור.

הראל טל, זמר חתונות כבר מספר שנים, יוצא באלבום ביכורים יוצא מהכלל, שלי אישית נתן שיעור גדול באמונה, הן בלחניו המעניינים, והן בטקסטים המושקעים, כדוגמת "אני העבד" של היוצר עוזי חיטמן ז"ל ו"עת דודים".

באלבום שמכיל 10 רצועות, בניצוחו של אבי טל, ועל הלחנים יצר הראל בעצמו, לוקח אותנו למסע מרשים של ניחוחות אלטרנטיביים ומפנק אותנו בשירים במקצבים שונים ומיוחדים, כדוגמת 'עת דודים' שבמקור מבוצע במקאם חיג'אז ועתה בלחן אישי, קצבי ולא מקפיץ...

בין השירים שנהנתי לשמוע באלבום הם: 'עד מתי' - שיר שקט ויפה. 'שחר קמתי להודות' - מילותיו של ר' שלמה אבן גבירול מולחן ברוק-רוך. 'תזכנו להיות בשמחה' - לפעמים גם זה נצרך. 'תעיתי כשה אובד' - תגלית האלבום לדעתי, שאני אישית לא מפסיק לשמוע ולפזם, מומלץ במיוחד לחובבי קומזיצים. ממש מדהים ופשוט, כמו שאוהבים. 'אין קדוש כה'' - כן, זה הראל הלחין את השיר המוכר הזה, שזכינו לשמוע לא מעט בחתונות, וכן באלבומם של תזמורת 'להבה'.

לסיכום, זהו אלבום שיגרום לכם יותר להתחבר לקב"ה מאשר לרקוד ולהפוך ת'בית... אהבתי מאוד, ובעז"ה נשתמע בפעם הבאה בעוד אלבום מעין זה...



תגיות: הראל טל, נפשי בשאלתי, איתי סיטבון, ביקורת, אבי טל, עוזי חיטמן, אלבום
הראל טל - נפשי בשאלתיאיתי סיטבון