אחד הדברים שכל אחד מאתנו היה מוכן לשלם כדי לעשות אותם, זה לחזור אחורה בזמן.
להפליג אל העבר, לשקוע בתהום הנשייה, להתרפק על הזיכרון החמים והנעים.
לחזור ולהיות שם, ולו לרגע.
לי זה קרה.
הזמן: ראש השנה תשנ"ד, המיקום: בית הכנסת הגדול בפתח תקווה. בתור ילד אני עומד עם אבא בתפילת מוסף של ראש השנה, מביט בעיניים מעריצות בחזן התמיר החבוש במצנפת השחורה והמרשימה. שמסלסל בקולו בנעימות ועולה בקול טנור דרמטי, קול עבה, מצלצל שממלא את חלל בית הכנסת, כזה שמשאיר אותך בפה פעור.
'אלוקינו ואלוקי אבותינו, היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל.
העומדים לבקש תפלה ותחנונים, מלפניך על עמך בית ישראל.
הורם מה שיאמרו, הבינם מה שידברו. השיבם מה שישאלו, ידעם איך יפארו.
באור פניך יהלכון....
קול הטנור חותך בחדות את האוויר, כשאני שם לב שזהו טנור שמצטלצל במתיקות לא חותך את חלל האוויר של בית הכנסת, אלא מתנגן באוזניות. בחוסר ברירה אני נאלץ לקטוע את עצמי מן העבר החמים ופונה באילוץ לחזור אל מסך המחשב.
העיניים כבר שורפות, השעה כבר ארבע לפנות בוקר, אבל אני עדיין שם.
ריגשת אותי... לתשומת לבך, אייזיק.
אולי לא רק אותי, את כל מי שקשור ואוהב עולם שיש בו חזנות. אבל באלבום של אייזיק זה לא רק חזנות, זאת מוזיקה שמשולבת בחזנות במיטבה.
כדי לתאר את האלבום של אייזיק האניג צריך לשמוע אותו לפחות שלושה פעמים, 'על ההרים' זהו אמנם שמו של האלבום אבל כפי שאתם יודעים, כדי להגיע לפסגות צריך לטפס. למצוא את הנקודות המוזיקליות שחודרות אל מעמקי הנפש. שמשאירות אותך פזור מחשבות, מהורהר, אבל עם תחושה טובה בפנים.
זה מתחיל ב'אל דמי לך' בלחן של אליעזר קאליש, בליווי המקהלה שמתמזגת להרמוניית רגש מפעימה. וממשיך ב'הריני מזמן', 'כתר', 'לבדך' וב'מה נאוו על ההרים'שממנו נשאבה ההשראה של שם האלבום שמשלב בן החזנות למוסיקה החסידית, מה שמעניק לו את האופי המיוחד והמרגש.
באלבום שנים עשר שירים, בלחנים של ר' הלל פלאי, פינקי וובר, אליעזר קאליש, משולם גרינברגר ויוסי גרין. בעבודת עיבוד מושלמת, מה שמצטרף ליצירה מושקעת במיוחד שמעניקה חווית האזנה ייחודית שקשה למצוא בתקופה האחרונה.
מוסיקה שמתנגנת כמשב רוח מרענן, בביצועים איכותיים ומעל הכול בקולו המרגש של ה'בעל מנגן' ר' אייזיק האניג שחודר אל מעמקי הנפש, מומלץ בהחלט.

תגיות: אליעזר קאליש, ר' הלל פלאי, פינקי וובר, משולם גרינברגר, יוסי גרין, אייזיק האניג, אלבום חדש, על ההרים, ביקורת מוסיקה, סיקור מוסיקה, שיא מיוזיק
אייזיק האניג - על ההריםאיתמר מאיר