מילות השיר:
הנרות הללו שאנו מדליקים
כמו הילדים המתוקים שאנו מחנכים,
אפשר לשים בהם את השמן ולהיטיב הפתילות
אבל משם זה רק תפילות.

הילדים הללו אנו מגדלים
וזה קצת קשה לראות אותם מהצד לפעמים,
צריך לשמור מפני הרוח ולשמור על עירנות
אבל משם זה סבלנות...

ואין לנו רשות להשתמש בהם (להתאכזב מהם)
רק לאהוב בלבד
ולהתפלל לנס, כמו בימים ההם-
בזמן הזה (בסבך הזה).

אז מנסים בתוך הבית להוסיף עוד אור
אבל בחוץ החושך נהיה שחור משחור
וסימני השאלה צפים ועולים,
ומבלבלים.

ובחיוך שלהם מתגלות כל התשובות
שלמעלה מן הזמן הן כבר היו כתובות.
יש כד קטן חתום בחותם של כהן גדול,
הוא לא ייתן להם ליפול-
יצא ממנו אור גדול.

ואין לנו רשות...

ריבונו של עולם, בורא מאורות ואדם.
עזור לנו להבין עד כמה גדולים ומאירים הנרות שנתת לנו.
ותן בנו הכח לאהוב אותם ללא תנאי, ולהיטיב עימם ואותם-
שיוכלו לעמוד איתן מול רוחות עזות הנושבות בחוץ.
שידעו הם עצמם, שכל אחד ואחד מהם
יכול להאיר עולם.