מילות השיר:
לך עיני היום פקוחות כפתאומיים,
אלי שלי,
אני תמים.
אני זוכר,ברעות השמש על המים,
נולדתי לפניך תאומים.

עכשיו ערבית.עכשיו החלונות העבת.
כבית המנורה והמראות תדהה.
כי מת בי יחידך,הבן אשר אהבת,
אשר ידי היתה בו בשדה.

אני תמים אלי. לאט לאט הכיתי.
גררתיו אל הממכר מבית ומאם.
פשטתי כותנתו,לדמעותיו חיכיתי.
כבלתי זרועותיו והוא חייך אילם.

הלא תמיד ידעתי
הוא יקר ממני.
והוא רק הוא לך הטובוהיחיד.
על ערש מכאוביו גהרתי כאומנת,
הנעמתילו שירים על מפוחית.

ובהפתח לילך הזר לקרא לי בואה
ובהמלטי אליו,בנגונו עדוי
אחי המתאבק,אחי התם לגווע,
נותר בלי מים וודוי.

נפשי בך היום רוצה לשכון נשכחת
אתה לי יער עב ,כבד כח ועצוב.
לו רק ראית איך,בין לילה ובין שחר,
התחננו ידיי על דלתך לשוב

לו רק ראית איך ימי המפארים
הרקידו דב בשוק,על אהבה ולחם
לרגליהם,אלי,יפלו השוערים,
בהביאי אותם להראות אליך.

לדרך השוקעת המסע אכינה.
באוירה הקר והערב לחך
לאדמתי אמר
את מגעי זכרי נא,
אני היד אשר הושטה אל לילכך.

וטוב שלא רחקתי עם בדידות צוננת
והמלות נכר קבלוני אל חיקן.
לו סלח נא גם למלאכת השירים ורצנה
כצחוק אחד פשות,אשר צחקתי כאן.

אל עץ כבד,אלי,תבוא נפשיחגרת.
תסיר את תרמילההדל ותמוטט
רציתי לחבר לך היום אגרת,
אבל אל לב הזמר נשברה העט