מילות השיר:
א.
נפלאתה,נפלאתה מאדשמחתי בכל ליבי.
מכל עוונותי אולי אותה יפקד עלי
האל ביום הדין.ואין צידוק בפי.

כי בחינם נתנה לי,לא כגמול יגונותי,
לא שכר התמרורים.אור שחר פתע את עני העיר וחלומי פתרתי כפשוטו.

בתוך עולם קשיח וזועם,מתחת לשמיים
צוננים אני עומדת ובלבי שמחה.

ציפור פותה,איכה בנית הקן בסלע מת אל מי ישא קולך זימרת דודייך ושירת גילך

ב.
על פי הדין אינני זכאית לאושר זה.
ידעתי,על פ הדיו לא פאר בגדי כלולות
מגיע לי,כי שק אפור של בעלי תשובה.

אך האשמתי שבסוף דרכי,בעוד עיני
אל תהום הישימון,האושר הישיגני כמטר
ולא הספקתי לכסות ראשי.

מאז אני כעץ בלב מדבר שאלף ציפורים
ירדו עליו,בדיו ביבשים מלאו שירה.

מאז אני בריכה בלב הליל בשרירותם שמיים נדיבים השקיעו בה את כל הכוכבים.